ע"פ 2601/22

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום באשקלון שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של גבר שהודה בעבירות אלימות ואיומים כלפי גרושתו. האיש טען כי פסיקותיו הקודמות של בית המשפט, לרבות העונש שהטיל עליהן, הכילו אמירות קשות כלפיו ולא שקלו במידה מספקת את ההשפעה על ילדיו. בית המשפט המחוזי ביטל את גזר הדין בשל טעויות פרוצדורליות והחזיר את התיק לגזר הדין, אך האיש סבר כי בית המשפט היה צריך לפסול את עצמו. בערעור נטען כי פסיקותיו הקודמות של בית המשפט, לרבות האמירה כי מאסרו עשוי להיטיב עם ילדיו, מעידות על משוא פנים וכי היה על בית המשפט לפתוח בהליך ההרחקה ללא הקדם. עם זאת, פסק הדין דחה את הערעור וקבע כי החלטות שיפוטיות לבדן אינן מצדיקות פסילה, והאיש לא הציג עילה מספקת למשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי ייגש לגזר הדין בראש פתוח, על בסיס נתונים חדשים. בנוסף, הערעור נקבע שלא במועד, שכן היה עליו להיעשות מיד לאחר פסק הדין הראשוני, והשיהוי במתן ההחלטה בבקשת הפסילה לא שינה זאת. ככלל, בית המשפט לא מצא סיבה לפקפק במשוא הפנים של ועדת גזר הדין ודחה את הערעור.