רע"א 9724/07

תקציר

במקרה שלפנינו, הסוגיה המרכזית נסובה סביב פסילתו של פרופ' שטרסברג, מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, אשר חוסר משוא הפנים שלו הוטל בספק בשל חשיפה לחוות דעת מומחה אחרות בניגוד לתקנות הפרוצדורליות. המבקשים טענו כי ייתכן שחוסר משוא הפנים של המומחה נפגע משום שהמשיב סיפק לו חוות דעת של אנשי מקצוע אחרים, אותן יש לפסול לפי תקנות 8 ו-9 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי דחו את בקשות הפסילה, בנימוק שלא הוכחו חוסר תום לב או פגיעה באובייקטיביות מצד פרופ' שטרסברג. הם הדגישו כי המומחה עצמו טען כי חוות הדעת אינן משפיעות על מסקנותיו וכי המשיב פעל בתום לב בכך שהמליץ למומחה להתעלם מכל חומר מיותר. עם זאת, בית המשפט העליון מצא את אי העמידה בתקנות המומחים משמעותית, והכיר בכך שפרופ' שטרסברג התקשר באופן פסול עם חוות דעת אחרות וביקש מסמכים נוספים הקשורים אליהן. בית המשפט הדגיש את הצורך בהקפדה על התקנות למניעת משוא פנים ולשמירה על עצמאות המומחה, מה שהוביל להחלטה לפסול את חוות דעתו של פרופ' שטרסברג. משכך, הבקשה לפסול את מינוי המומחה התקבלה, והמשיב חויב בשכר טרחת עורך הדין של המבקשים. פסק הדין מדגיש את האופי הקריטי של הבטחת אובייקטיביותו של מומחה ואת היושרה הפרוצדורלית המצופה מתפקידים הממונים על ידי בית המשפט.