ת"א 19935-01-10

תקציר

מדינת ישראל תבעה את איברהים וכאמל מוחמד עלי זבידאת כדי שיפנו אותם מחלקת אדמה הרשומה על שם המדינה. הנתבעים טענו כי הם החזיקו בקרקע במשך עשרות שנים וכי תביעת המדינה חסומה על הסף. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעים לא הוכיחו את מועד תפיסתם את הקרקע, ועדותם על עיבוד רציף של הקרקע אינה מתיישבת עם הטענה בדבר נטיעת עצי זית. הנתבעים גם לא הצליחו להוכיח כי הם מתגוררים בקרקע, וטענותיהם הופרכו בפסק דין קודם נגדם משנת 1982. בית המשפט מצא את ראיות התובע אמינות יותר והגיע למסקנה כי הנתבעים לא ביססו את טענת החזקה שלהם. לפיכך פסק בית המשפט לטובת מדינת ישראל, והורה לנתבעים לפנות את הקרקע ולשלם 7,000 שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות. לנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום.