ע"א 195/84

תקציר

במקרה משפטי זה דן בית המשפט העליון בערעור שעסק במכרז להקמת פארק בקריית בן גוריון, נהריה, שניתן תחילה לקבלן שלא נרשם כנדרש כחוק. עיריית נהריה קיבלה את הצעת הקבלן על תנאי, בתנאי רישומו לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה ובנייה, התשכ"ט-1969. עם זאת, הקבלן לא עמד בתנאי זה, אך החל בעבודות הכנה. העיכובים אירעו בשל סירובו של שומר להתפנות מהמקום, שהוחמרו עוד יותר על ידי האינפלציה שהובילה את הקבלן לבקש עדכון מחירים, אך העירייה סירבה, ובסופו של דבר ביטלה את החוזה בשל אי רישום הקבלן. הקבלן תבע את העירייה על הפרה, ובעוד שבית המשפט המחוזי העדיף חלקית את הקבלן ופסק לו שכר עבור עבודות הכנה ופיצויים עבור ציוד סרק, בית המשפט העליון ביטל פסיקות אלה – למעט הוצאות השבה – בהתבסס על אי חוקיות החוזה בשל היעדר הרישום הנדרש. בית המשפט הדגיש את הטעויות הפרוצדורליות של העירייה, אך הדגיש את הצורך לעמוד בדרישות החוק, להפוך את החוזה לבטל, ולהגביל את הקבלן להשבה ולא לפיצוי. ההחלטה מדגישה את עקרון הציות המשפטי במכרזים פומביים ואת מגבלות הזכויות החוזיות הנובעות מכשלי ציות.