רע"א 1136/21

תקציר

פסק הדין דוחה בקשת רשות ערעור, ואינו מוצא טעם בבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתיק. ההחלטה נסובה סביב הכללים הקבועים לפיהם מומחים רפואיים נוספים מתמנים רק בנסיבות חריגות כאשר קיימים ספקות מקצועיים משמעותיים בחוות דעתו הראשונית של המומחה או כאשר בית המשפט אינו מסוגל לפתור סוגיות רפואיות על סמך הראיות הקיימות. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי הערכתו של פרופ' שדה, שהתבססה על בחינתו ועיון בחומרים רפואיים רלוונטיים, התייחסה במידה מספקת למצבו הרפואי של המבקש, תוך שלילת הצורך במומחה נוסף לנוירולוגיה. חרף טענות המבקש בדבר סתירה בין חוות דעתו של פרופ' שדה לבין ראיות אחרות, מצא בית המשפט כי אין בהן כדי לחייב מומחה נוסף, וציין כי פרופ' שדה התייחס לעמדותיו של הנוירולוג המטפל וסביר להניח שבית המשפט המחוזי שקל את כל הטענות הרלוונטיות בהחלטתו. יתר על כן, בית המשפט הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתה החלופית של המבקשת לחקור את ד"ר דרנל על קשר אפשרי בין מצבה להרדמה אפידורלית. זאת, בשל היעדר טענות כאלה בחוות דעתו של המומחה לבריאות הנפש, והעלאת סוגיה זו כעת תפתח מחדש הליכים בנושא שלא נחקר ללא הצדקה עניינית. בית המשפט דחה גם את טענותיה של המבקשת בנוגע להוצאות המשפט שהוטלו עליה, בנימוק שהחלטות כאלה אינן ניתנות בדרך כלל לערעור על פי הוראות שיפוטיות ספציפיות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא ניתן צו נוסף להוצאות לטובת אוצר המדינה.