פ"ל 560-02-21

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות נהיגה. אלה כוללים שלושה מקרים של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה עם רישיון שפג תוקפו. האירוע הראשון התרחש ביום 31.1.2021, כאשר הנאשם נהג ברכב למרות פסילה לנהיגה למשך 30 חודשים. פסילה זו נבעה מהרשעה קודמת באוקטובר 2019. האירוע השני התרחש ביום 21.2.2020, כאשר הנאשם נתפס נוהג ללא רישיון וביטוח בתוקף, וחנה בצורה לא תקינה. האירוע השלישי מחודש יולי 2019, בו מסר הנאשם פרטים כוזבים לשוטר ונמצא נוהג בזמן פסילה וללא ביטוח. לנאשם עבר תעבורתי משמעותי, הכולל 23 הרשעות קודמות בעבירות דומות. יתרה מכך, תסקיר שירות המבחן מצביע על סיכון לפגיעה חוזרת ועל חוסר תובנה לגבי חומרת מעשיו. התובע טען לעונש חמור, תוך הדגשת המסוכנות והזלזול בחוק הכרוכים בנהיגה בזמן פסילה. ההגנה, לעומת זאת, הדגישה גורמים מקלים, ובהם חרטת הנאשם, נסיבותיו האישיות הקשות והיעדר עונש מאסר קודם. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, קבע השופט כי העונש ההולם הוא בסך הכל 14 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 10 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי קודם של 4 חודשים. בנוסף, השופט הטיל מספר עונשי מאסר על תנאי, שנעו בין 2 ל-8 חודשים, לצד תקופות פסילה משמעותיות. השופט התחשב בהודאתו של הנאשם, בנסיבותיו האישיות ובהשפעה המחדדת של מעצרו. עם זאת, השופט שקל גם את חומרת העבירות, את הסיכון לעבירה חוזרת ואת עברו התעבורתי של הנאשם. ההחלטה התקבלה בנוכחות התובע, הנתבע ועורך דינו. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.