רע"א 8287/01

תקציר

הבעלים הרשום של חלקת אדמה בפתח תקווה, עזרתי, ערער על החלטת ועדת הערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א-1961, שקבעה כי הוא הבעלים של הקרקע ולכן אחראי לתשלום ארנונה. הקרקע המדוברת הופקעה על ידי עיריית פתח תקווה בשנת 1986 לצרכי ציבור, אך בעקבות הסכם בין עזרתי לעירייה בשנת 1990 בוטלה ההפקעה. על פי ההסכם, הקרקע תיכלל בתוכנית בניין עיר, עזרתי תקבל מגרש נוסף במסגרת התוכנית, והעירייה תוכל להשתמש בקרקע בינתיים. העירייה החזיקה בחלק מהקרקע והשתמשה בו כחניון ציבורי, בעוד שלעזרתי לא הייתה גישה אליו. בית המשפט העליון פסק לטובתו של עזרתי, וקיבל את טענתו כי יש לראות בעירייה כבעלת הקרקע למשך כל השימוש בה, ולפיכך כאחראית בארנונה. פסק הדין התייחס לשנות המס 1993-1996, והראיות הראו כי כל חלקת האדמה נמסרה לעירייה, שהייתה לה זכות להחזיק בה ולהשתמש בה. הגדרת "בעלים" בחוק מס רכוש וקרן פיצויים נמצאה רחבה יותר מאשר בדיני מקרקעין ומבוססת על המצב בפועל והתועלות הנובעות מהמקרקעין. לעמדת העירייה כי היא רואה עצמה כבעלת הקרקע היה משקל רב, ונסיבות המקרה הוגדרו כייחודיות. משכך, היה עזרתי פטור מתשלום ארנונה עבור השנים המדוברות, והעירייה חויבה לכסות את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו.