ת"א 32633-07-13

תקציר

התובעת, עתידים, התקשרה בשנת 2001 בהסכם קבלני עם הנתבעת, רומל, לשיפוץ מבנה בקריית עתידים בתל אביב. רומל היה אמור לחפות את הבניין בלוחות סגסוגת אלומיניום. העבודה הסתיימה באפריל 2002, אך בשנת 2010 הבחין עתידים כי הצבע על הלוחות מתקלף. עתידים תבעה את רומל על אספקת פאנלים פגומים ודרשה פיצויים בסך 9.5 מיליון שקל, סכום השווה לעלות החלפת הפאנלים והפסדים נלווים נוספים. רומל הכחיש את הטענות וטען כי הקילוף נבע מניקוי לא תקין וכי חלפו עשר שנים מחיי הצבע. בית המשפט פסק לטובת עתידים. בית המשפט קבע כי רומל התרשל והפר חוזה, שכן קילוף הצבע נגרם כתוצאה מכיפוף לוחות האלומיניום בזווית חדה יותר מהמומלץ על ידי היצרן. עוד קבע בית המשפט כי עתידים לא התרשלה בגילוי הנזק ולא יכלה לגלותו קודם לכן בזהירות סבירה. לפיכך, התביעה לא התיישנה שכן הוגשה בתוך שבע שנים מיום גילויה, ומגבלת עשר השנים לתביעות רשלנות לא עברה. בית המשפט העריך את עלות החלפת הפאנלים ב-4.9 מיליון שקל בתוספת מע"מ, והפחית סכום זה בשווי השנים שבהן נהנתה עתידים מהפאנלים. רומל חויב לשלם לעתידים 3.3 מיליון שקל בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה מ-15 בנובמבר 2015 ומע"מ. כמו כן חויב רומל לשלם לעתידים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 15% מהסכום שנפסק. הודעות הצד השלישי שנשלחו על ידי רומל נדחו, ורומל חויב לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין לצדדים השלישיים.