ת"א 3094/98

תקציר

מדובר בתביעה שהגישו איש העסקים הבלגי ז'אן-קלוד מולר ואיש העסקים הישראלי תיאודור יפה נגד בנק לאומי לישראל בע"מ בגין הפסדים שנגרמו בעת מסחר באופציות מט"ח. הבנק סיפק שירותים בנקאיים לתובעים באמצעות חברת Forextra Management Ltd., חברה פנמית המנהלת את חשבונות ההשקעות של התובעים. ההפסדים נבעו מרשלנות לכאורה של הבנק בביצוע הוראות שניתנו על ידי נציג פוראקסטרה, אהוד כהן. התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים ישירים ועקיפים. בית המשפט פסק לטובת התובעים בנושא הנזקים הישירים וקבע כי הבנק לא מימש את חובת הזהירות הנדרשת כלפי לקוחותיו. נקבע כי עובדי הבנק לא פעלו במיומנות ובזהירות הנדרשת בביצוע הוראותיו של כהן. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי עובדי הבנק התרשלו באיתור צו הפסקת הפסד ובהחלטה שלא לקבל הצעות מחיר מבנקים אחרים. רשלנות זו נחשבה להפרת חובת הזהירות של הבנק כלפי התובעים. עם זאת, התביעה לפיצויים עקיפים נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את עסקאותיהם העתידיות המתוכננות. בנוסף, הבנק לא נשא באחריות לנזקים העקיפים, שנחשבו רחוקים מדי ולא ודאיים בהקשר של שוק אופציות המט"ח התנודתי. בית המשפט דחה גם את הודעת הצד השלישי שהגיש הבנק נגד פוראקסטרה וכהן, שכן הבנק לא הוכיח די הצורך את רשלנותם. בחישוב הנזקים הישירים מינה בית המשפט רואה חשבון לביצוע חישובי הפרמיה תוך שימוש בנתונים ספציפיים. לתובעים נפסק פיצוי על בסיס ההפרש בין הפרמיות ששולמו בגין תפיסת הפסקת ההפסד לבין הפרמיות שהיו משלמים עבור האופציות החדשות אילו הבנק היה מבצע את הוראותיו של כהן כראוי. מולר היה זכאי ל-1/3 מהנזק שנגרם לחשבונו, שכן הוא שותף עם שני אנשים נוספים שלא היו מעורבים בתביעה. לבסוף, חויב הנתבע, בנק לאומי לישראל בע"מ, לשאת בהוצאות התובעים וצדדים שלישיים, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין.