ע"א 4873/16
החלטה עליון
תקציר
המערערים לוו ארבע הלוואות מבנק לאומי המשיב ולא הצליחו לפרוע אותן. בעקבות ההליכים מכר הבנק את אחד הנכסים המשועבדים. לאחר מכן תבעו המערערים את הבנק ואת כונס הנכסים בשתי תביעות נפרדות: האחת לחייב אותם בפיצויים, שנדחתה, והשנייה לבטל את מכירת הנכס, שגם היא נדחתה. המערערים ערערו על שני פסקי הדין. המשיבים ביקשו לדחות את הערעורים על הסף, בטענה כי הערעורים סותרים זה את זה וכי אין אפשרות ששניהם יצליחו; הם גם טענו למעשים פרוצדורליים. המערערים התנגדו לבקשות. השופטת קבעה כי הבקשות לדחייה על הסף אינן מקימות עילה לדחייה וכי אין לשנות את המסגרת הפרוצדורלית כך שתאפשר דיון מקדמי בבקשת הדחייה, שכן היא אינה יעילה ומהווה בזבוז משאבים שיפוטיים. עוד ציינה השופטת כי הבקשה לחשיפת המסמכים תובא בפני ההרכב היושב במשפט, והורתה כי מרגע הפקדת נייר הערך תינתן עדיפות בתיק. לפיכך, נדחו הבקשות לדחייה על הסף, הבקשה לדיון מקדמי בנושא הפיטורים תיבחן לאחר הפקדת נייר הערך, והטענות לגילוי המסמכים יישמעו במהלך המשפט.
ע"א 4873/16 אליעזר כאשי נ' בנק לאומי לישראל, עליון (4.5.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.