מ. מקרקעין 488/20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך הנוגע לשני בתים משותפים בתל אביב. התובעת, אלמנתו של בעל אחת הדירות המנוח, ביקשה להסיר מתקנים שונים, לרבות דודי מים, צינורות, מזגנים ודודי שמש, מהגגות הצמודים לדירתה, אליהם פלשו לטענתה הנתבעים, שהם הבעלים החלקיים של הדירות בבית המשותף. הנתבעים, מצדם, טענו מנגד כי התובעת פיצלה את דירתה שלא כדין, תוך שהיא מכבידה על תשתיות הבניין ומתחמקת מתשלומים עבור אחזקת הרכוש המשותף. הם ביקשו צו הריסה לדירה הנוספת וביקשו מהתובע לשלם את דמי האחזקה. המפקח על רישום המקרקעין, בסמכותו של שופט בית משפט השלום, פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. המפקח הכיר בכך שהגגות שהוצמדו לדירת התובעת אכן היו בבעלותה, ודחה את טענתם המקדמית של הנתבעים בדבר היעדר זכויות העמידה של התובעת. המפקח דחה גם את טענות הנתבעים בדבר היעדר סמכות עניינית והתיישנות. לגופו של עניין, קבע המפקח כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שבעל המנוח הסכים להתקנת המתקנים על הגגות. גם אם ניתנה הסכמה כזו, היא ניתנת לביטול וניתן היה לחזור בה על ידי התובע. המפקח הורה לנאשמים לוי עידן וקצובר צופית לפנות את הדוודים וכל מטלטלין הקשורים אליהם בתוך 30 יום. בנוסף, נצטווה הנאשם דנציגר להוציא צינור היוצא מהמזגן שלו. המפקח דחה גם את טענתם הנגדית של הנתבעים, שסבבה סביב הפיצול הבלתי חוקי לכאורה של דירת התובע, מחוסר ראיות מספיקות. עוד קבע המפקח כי פיצול הדירה לא השפיע על תשלום דמי האחזקה, וכל מטרד שנגרם כתוצאה מהפיצול לא היה בסמכותו המהותית. לתובע ניתן סעד מפוצל, והנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 9,000 ₪.