סע"ש 34307-01-14

תקציר

פסק הדין דן בזכות לחופש ההתאגדות ובהגנה הניתנת לעובדים המממשים זכות זו, כפי שעוגנה בדיני העבודה בישראל ובפסיקות קודמות של בית הדין לעבודה. במקרה זה טענו המבקשים כי קבוצת הכדורגל המשיבה נקטה צעדים משמעתיים נגד שחקן, רומן, בשל תפקידו בארגון ארגון שחקני כדורגל בתוך ההסתדרות (הסתדרות העובדים הכללית בישראל). בית הדין לעבודה בוחן את ציר הזמן של האירועים שהובילו לפיטוריו של רומן ובוחן את הראיות שהוצגו על ידי הצדדים. המסקנה היא כי פעולותיה של קבוצת הכדורגל, לרבות הרחקתו של רומן מהסגל, הליכים משמעתיים ושחרורו בסופו של דבר, נבעו משיקולים מקצועיים ומעשיים הקשורים להתנהגותו של רומן וליחסיו עם המאמן, ולא ממעורבותו בארגון. בית המשפט קובע כי הקשר בין מעשיו של רומן לארגון הוא רופף וכי הצוות היה נוקט באותן פעולות ללא קשר לפעילותו הארגונית. באשר להליך המשמעתי, בית הדין מכיר בליקויים ואי נוחות בהליך ובחוסר הבהירות בתקנון המשמעת, אך אינו נעתר לבקשת המבקשים להכריז על בטלות התקנות, שכן הצוות הסכים שלא לאכוף את העונש המשמעתי. פסק הדין נוגע גם במערכת היחסים המורכבת שבין דיני הספורט לדיני העבודה, תוך הכרה בצורך בגישה גמישה אך מותיר את פתרון השאלות הבולטות למקרה מתאים יותר. לפיכך, בית הדין דוחה את התביעה, תוך שהוא מדגיש כי החלטתו אינה מרמזת על חסינות לעובדים המעורבים בפעילות ארגונית, וקובע כי שחרורו של רומן מהצוות לא נבע ממעורבותו הארגונית.