ת"א 58408-02-19

תקציר

השופטת לא מצאה כל ראיה שתתמוך בטענת התובעים כי אולצו לחתום על מסמכים המאשרים תשלום מלא עבור פרויקט בנייה, על מנת לקבל את התשלום הסופי מהמועצה הנתבעת. השופטת שקלה את טענות התובעים כי לא שולם להם מלוא הסכום המגיע וכי הם חתמו על המסמכים תחת כפייה ועושק, אך מצאה כי לא עמדו בתנאים הנדרשים לביטול הסכם הפשרה בעילות אלה. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהיו במצוקה כלכלית כה חמורה בעת החתימה, או כי לא הייתה להם דרך סבירה אחרת לקבל את התשלום הסופי. עוד קבעה השופטת כי התובעים לא הוכיחו כי שלחו הודעות ביטול זמן קצר לאחר שחתמו על המסמכים תחת לחץ, והשיהוי הממושך – כמעט שבע שנים – בהגשת התביעה, מעיד על חוסר תום לב. זאת ועוד, גזבר המועצה סתר את טענות התובעים והעיד כי הסכום שבמחלוקת שולם וכי לא הופעל לחץ. השופט הגיע למסקנה כי התביעה נדחתה במלואה, והורה לתובעים לשלם למועצה הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪.