עת"מ 40228-12-10

תקציר

בית המשפט דוחה את העתירה בשל השיהוי של העותרת בהגשת הטענות והיעדר סמכותו של מנהל הארנונה לדון בסוגיות שהועלו בהתנגדויות. ההשגות על חיובי הארנונה הוגשו בין התאריכים 21.3.2010-28.3.2010, כאשר מנהל הארנונה לא השיב בתוך 60 הימים הנדרשים. לטענת המשיבים, העתירות, שהוגשו בחודשים דצמבר 2010 וינואר 2011, הוגשו באיחור סובייקטיבי של שבעה חודשים לפחות. בית המשפט מקבל טענה זו ומדגיש כי העותרים לא פעלו למימוש זכויותיהם בתוך זמן סביר. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי סמכותו של מנהל הארנונה מוגבלת לסוגיות עובדתיות וטכניות ברורות המפורטות בסעיף 3(א) לחוק העררים. טענות העותרים, שבמרכזן אי חוקיותו של צו הארנונה ומדידת השטחים המשותפים, חורגות מסמכותו של המנהל. טענת העותרים כי ההתנגדויות הוגשו למנהל הארנונה בשל אי בהירות בסמכותו נדחית, שכן בית המשפט אינו מוצא עמימות כזו. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי ההתנגדויות אינן בסמכותו של מנהל הארנונה, ואי תגובתו אינה מביאה לקבלת העתירה. העתירה נדחית, ולא נפסקו הוצאות נגד העותרים בשל התנהלות מנהל הארנונה. את פסק הדין יש לשלוח לצדדים בדואר רשום.