ת"א 175735/09

תקציר

התובעים, נציגי הבית המשותף בבניין ובעלי דירות פרטיים, הגישו תביעה נגד הנתבעים, חברת בנייה והקבלן שלה, בגין ליקויי בנייה ברכוש המשותף ובדירותיהם. הליקויים כללו סדקים בשלד ובנימים, ליקויי טיח וצבע, בעיות רטיבות, בעיות נגרות ודלתות, פגמי מסגרת ואינסטלציה, ליקויי חשמל, פגמים בריצוף ובעיות שיש ואבן. בית המשפט בחן את אחריות הנתבעים בהתבסס על חוק מכר דירות ופקודת הנזיקין. נפסק כי חברת הבנייה, שעברה הסדר נושים, אחראית לליקויים שלא היו ידועים לפני מועד ההסדר, ואילו הקבלן אחראי לרשלנות בבניית הפרויקט. בית המשפט בחן בדקדקנות כל פגם, וקבע את אחריותו של כל נתבע. נמצא כי חלק מהליקויים היו ידועים לתובעים לפני מועד ההסדר, ובכך פטרה את חברת הבנייה מאחריות. בית המשפט שקל גם את הסדר הנושים, שהגביל את אחריות החברה לתיקונים בפועל, וקבע כי החברה איבדה את זכותה לתקן ליקויים בעין בשל הימנעותה מכך שניתנה לה הזדמנות סבירה. באשר לקבלן, קבע בית המשפט כי ניתנה לו הודעה נאותה על הליקויים והוא לא תיקן אותם, ובכך איבד את זכותו לבצע את התיקונים. בית המשפט דחה גם את טענות הקבלן לטענת הגנה המבוססת על צדק, תום לב ומעשה ההתערבות של קריסת חברת הבנייה. טענות התובעים בגין ירידת ערך, דיור חלופי ועוגמת נפש התקבלו באופן חלקי. חברת הבנייה חויבה לשלם לתובעים בגין ליקויי בנייה ועוגמת נפש, ואילו הקבלן חויב במרבית הליקויים ועוגמת הנפש. בית המשפט פסק גם על הודעת צד ג' שהגישה חברת הבנייה נגד הקבלן, והורה לאחרון לשפות את הראשון על כל סכום שייפסק נגדו. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו בתביעה נגד חברת הבנייה, ואילו הקבלן חויב לשלם את שכר טרחת התובעים והוצאות משפט מסוימות. הודעת הצד השלישי התקבלה במלואה, והקבלן הונחה לשפות את חברת הבנייה ולכסות את הוצאותיה המשפטיות.