ת"א 12051-06-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני. החלטה זו מבוססת על העיקרון לפיו אל לו לבית המשפט להתערב בענייניו הפנימיים של מוסד, במקרה זה מכללה, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. המבקשים לא הצליחו להוכיח נסיבות כאלה המצדיקות את התערבות בית המשפט. נראה כי בקשתם מערערת על החלטת ועדת המשמעת של המכללה לסלק את המועמדת מהמכללה, מה שהביא בהמשך לחוסר יכולתה להתמודד בבחירות לראשות העמותה. עם זאת, המועמדים לא מיצו את הליכי הערעור הפנימיים הקיימים במכללה. על פי תקנות המשמעת, השלב הבא מבחינת המבקשים יהיה לפנות ליו"ר ועדת הערר ולבקש עיכוב ביצוע. בכך שעקפו הליך זה ופנו ישירות לבית המשפט לקבלת סעד זמני, לא עמדו המבקשים בתנאים הבסיסיים לקבלת סעד זה. לפיכך, בהתבסס על עקרון הריסון העצמי וכיבוד האוטונומיה של המוסדות האקדמיים, קבע בית המשפט כי אין הצדקה להיעתר לבקשת המבקשים. החלטה זו מתיישבת גם עם עקרון המדיניות המשפטית, המדגיש את מיצוי ההליכים הפנימיים בטרם פנייה לבית המשפט.