עמ"ת 10545-02-21

תקציר

כתב אישום הוגש נגד שלושה מערערים, יחד עם אדם נוסף, בגין מספר עבירות, בהן שהייה שלא כדין, פריצה לבית עסק, היזק לרכוש, החזקת כלי פריצה והפרעה לשוטר. בית משפט קמא הורה על מעצרם עד תום ההליכים בשל חומרת האישומים והרישום הפלילי של המערערים. המערערים טענו, כי שגה בית משפט קמא בביסוס עילה לכאורה לאישום הראשון ובמעצרם, ואילו המשיב טען כי קיימות ראיות מספיקות, לרבות נתוני DNA ואיכון טלפונים, כדי לתמוך בהאשמות. באישום הראשון מצא בית המשפט כי קיימת תשתית ראייתית ממשית, חרף היעדר ראיות ישירות, בשל גורמים כגון התנהגות המערערים בעת מעצרם וגילוי מסור ודיסקיות חיתוך ברכב בו שהו. עם זאת, בית המשפט הטיל ספק באשר לתשתית המשפטית לאישום השני המיוחס למערערים 1 ו-2, והורה לבית משפט קמא לבחון את האפשרות לשחררם בתנאים חלופיים. השופט הסכים עם עמדת המשיב ביחס לאישום השלישי המיוחס למערער 3, בדבר הימצאות DNA שלו על בקבוק סבון בזירת הפשע, ואישר את מעצרו עד תום ההליכים. ככלל, קבע השופט כי התיק יוחזר לבית משפט קמא לבחינה נוספת של חלופות למערערים 1 ו-2, בעוד המערער 3 יישאר במעצר. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ופורסמה ביום 21.2.2021.