בש"פ 1099/12

תקציר

הכרעת הדין הנדונה היא בבקשה להארכת מעצרו של משיב עד תום משפטו בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור, איומים ושיבוש הליכי משפט. ההארכה, על פי הבקשה, תיעשה מכוח הסמכויות המוקנות לבית המשפט לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 10יג לחוק הנוער. המשיב מוחזק כבר כחצי שנה במעצר, והמדינה מבקשת הארכה נוספת של 45 יום משום שהמשיב מסרב לחלופות המעצר שמציע בית המשפט, הכוללות מעצר בית או מיסוד. על בית המשפט, בהחלטתו, לאזן בין זכותו של המשיב לחירות לבין הצורך להבטיח את שלום הציבור. השופט מציין כי ככל שנאשם ממתין זמן רב יותר למשפטו, כך הכף נוטה לטובת החירות. במקרה של קטינים, נקודת מפנה זו מגיעה מהר יותר מאשר במקרה של בגיר, והחוק משקף זאת בכך שהוא מטיל תקופות מעצר מקסימליות קצרות יותר לקטינים מאשר לבגירים. השופט מכיר בחומרת העבירות בהן הואשם ובמסוכנותו של המשיב, אך מביא בחשבון גם את העובדה שלא הפר את תנאי המעצר בעבר ושב למעצר מרצון. בסופו של דבר, השופט נעתר לבקשת המדינה להארכת מעצר של 45 יום, אך מורה להקדים את דיון ההמשך בעניינו של המשיב לסוף חודש פברואר. המשיב רשאי להציע חלופות מעצר נוספות שיאפשרו לו לעבוד במהלך היום תחת פיקוחו של קרוב משפחה מתאים, תוך שהוא מבלה את ערביו ולילותיו במעצר בית. בית המשפט מקווה כי הדבר ייפתר בקרוב, בהתחשב בזמן שהמשיב כבר שהה במעצר.