עת"מ 6704-06-20

תקציר

העותרת, שהשתתפה במכרז לניהול בית ספר, הגישה עתירה נגד עורכי המכרז בטענה לטעויות ניקוד שונות בהליך המכרז, שלטענתה היו צריכות להביא להכרזתה כזוכה. המשיבים טענו כי העתירה הוגשה בשיהוי בלתי מוצדק ועל כן יש לדחותה, כי היה מקום לצרף משיבים פוטנציאליים אחרים וכי יש לדחות את העתירה לגופה. באשר לשיהוי, מצא בית המשפט כי בעוד שהעותר יכול היה להגיש את העתירה מוקדם יותר, השיהוי לא היה כה משמעותי עד כדי כך שחייב דחייה על הסף של העתירה, מה גם שהעותר פעל במהירות לאחר קבלת המסמכים הרלוונטיים. עוד קבע בית המשפט כי היה על העותרת לכלול את כל המציעים שהצעותיהם נבחנו על ידי ועדת המכרזים, אך לא היה צריך להמשיך ולדון בסוגיה זו שכן מצא כי יש לדחות את העתירה לגופה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי החלטת ועדת המכרזים שלא להעניק לעותרת נקודות בונוס בשל היותה מלכ"ר היא סבירה, שכן העותרת לא המציאה את המסמכים הדרושים לתמיכה בטענתה. בית המשפט דחה גם את טענות העותרת בדבר ניקוד רכיבי התקורה ושיקול הדעת, וקבע כי פרשנותה של הוועדה להוראות המכרז הייתה סבירה, וכי הניקוד לא היה בלתי סביר או נגוע במשוא פנים כלשהו. באשר לטענות העותרת בדבר אי סדרים בהחלפת היועץ המייעץ לוועדת המכרזים, מצא בית המשפט כי היועץ הוחלף כדין, וכי טענותיה החמורות של העותרת כלפי היועץ השני לא הוכחו. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת המציע במקום השני לבטל את המכרז, שהוגש זמן רב לאחר פרסום תוצאות המכרז, ובכל מקרה יש לנקוט בצעד כזה רק בנסיבות קיצוניות. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם לעורכי המכרז ולהוצאות שני המשיבים.