ת"צ 60594-01-13

תקציר

המבקשים, גב' ענת פסקל ומר עדי שרייבמן, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "המשיב"), בטענה כי התאגיד מדלג באופן יזום על קריאת מוני החשמל של צרכניה, דבר הגורם לטעויות בחיוב. המבקשים טענו כי כאשר מתבצעת הערכה שגויה של הצריכה ומחיר החשמל עולה בתקופת החיוב שלאחר מכן, הצרכנים מחויבים במחיר הגבוה יותר בדיעבד. לטענת המבקשים, נוהג זה אינו חוקי ומנוגד לתקנות שקבעה הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל. המבקשים ביקשו לייצג קבוצה של לקוחות התאגיד שחויבו בגין צריכה שהוערכה במקום להיקרא פיזית, מה שהוביל לתשלום יתר עקב אומדנים שגויים. המשיב טען כי רשות החשמל מתירה מקרים מסוימים של קריאות מונים שאינם פיזיים, והתאגיד פועל על פי מודל סטטיסטי שאישרה הרשות להערכות צריכה. המשיבה גם זיכתה את הצרכנים בגין דילוג יזום על קריאה, וכל חריגה מהתקנות גררה תשלומים נוספים לצרכנים. עוד טען המשיב כי המבקשים לא ניצלו את המנגנונים העומדים לרשותם ליישוב המחלוקת, כגון פנייה לממונה על פניות הציבור ברשות החשמל. בית המשפט קבע כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. צוין כי רשות החשמל מתירה דילוג יזום על קריאות מונים בנסיבות מסוימות, והמבקשים לא ערערו על תוקפן של תקנות אלה. בנוסף, המבקשים לא הוכיחו כי התנהלות המשיב גרמה לגביית יתר, שכן הם לא ביצעו קריאה עצמית של המונים שלהם כפי שמתירות התקנות. עוד מצא בית המשפט כי טענות המבקשים בדבר המודל הסטטיסטי ששימש את המשיב להערכות צריכה לא נתמכו בראיות מומחים, והמבקשים לא הוכיחו קיומו של מודל משופר. באשר לטענת ההטעיה של המבקשים, קבע בית המשפט כי הגרף בחשבון החשמל מציין בבירור האם הצריכה הוערכה או נקראה פיזית, ולכן הצרכנים לא הוטעו. המבקשים גם לא הצליחו לבסס עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, שכן לא הוכיחו כי חסכונותיה של המשיבה מדילוג על קריאות לא היו בהתאם לדין. בסופו של דבר דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית, והורה להם לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪. למבקשים ניתנה האפשרות להמשיך בהליכים כפעולה אישית.