רע"א 293/88

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה דן בבקשה למתן רשות ערעור על החלטה קודמת בעניין נפגע תאונת דרכים. למשיב ניתנה רשות להציג ראיות הסותרות את ממצאי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. ועדות אלה ייחסו תחילה את ההפרעות הנפשיות של המשיב לתאונת הדרכים אך בהמשך הפכו את החלטתן וטענו כי ההפרעות נובעות מסכיזופרניה פרנואידית קיימת. כתוצאה מכך נקבעה למשיב 0% נכות בגין התאונה. בית המשפט המחוזי העניק למשיב זכות ערעור על החלטה זו על יסוד היעדר קשר נדון בין התאונה לבין התפרצות המחלה. עם זאת, בקשת רשות הערעור ערערה על כך, וטענה כי הקביעה הראשונית צריכה לעמוד. השופט הסכים עם המבקש כי קביעת הנכות והקשר שלה לתאונה צריכים לחייב את בית המשפט. כוונת המחוקק, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא שבית המשפט יעמוד בקשר הסיבתי שנקבע. לפיכך קבע השופט כי המשיב אינו יכול להציג ראיות הסותרות את החלטת ועדות הביטוח הלאומי. הם גם ציינו כי רק מחלוקות רפואיות נדירות יצדיקו סתירה כזו. מאחר ששאלת חלקה של התאונה בהתפרצות המחלה לא נדונה דיה, דחה השופט את הבקשה והתיר למשיבה להמשיך בערעורה. המבקש חויב בהוצאות המשיב.