תא"מ 29576-11-19

תקציר

לתובע, חברת עמית החזרי מס, ולנתבעת היה סכסוך על הסכם חתום לשירותי מס. התובע טען כי הנתבע הפר הסכם לחמש שנים (2012-2017) לשירותי החזרי מס, מה שהוביל לתביעה. המחלוקת העיקרית הייתה האם ההסכם חל רק על 2012 או הוארך עד 2017. התובע טען כי הנתבעת חזרה בה מהשירות בשנת 2017 לאחר שפרשה ועברה לספק שירות אחר שגבה עמלות נמוכות יותר. מנגד, הנתבעת טענה כי ההסכם מוגבל לשנת 2012, וכל שאר ההתקשרויות הן עצמאיות וניתנות לסיום בכל עת. עוד טען כי התובעת זייפה את ההסכם כך שיכלול את שנת 2017. לאחר בחינת הראיות והטענות, פסק השופט לטובת התובע. הם מצאו את גרסת התובע לאירועים אמינה יותר. אמינותו של הנאשם הוטלה בספק בשל סתירות בהודעותיו. יתר על כן, השופט לא השתכנע מטענת הזיוף של הנתבע, וציין כי היה עליו לספק את המסמך המקורי כהוכחה. השופט הדגיש כי יש לכבד חוזים והנתבעת לא סיפקה סיבה מספקת לפטור אותו מההסכם. מאחר שהתובע הגיש את החוזה כראיה, היה על הנתבע לערער עליו באמצעות זימון המסמך לחקירה, דבר שלא עשה. השופטת גם דחתה את טענת הנתבע לגבי העבר בהסכם, והבהירה כי מדובר בהסכם צופה פני עתיד. אשר לאיכות עבודתו של התובע, הימנעותו של הנתבע מלמחות או להפסיק את ההתקשרות קודם לכן מעידה על שביעות רצונו. לפיכך התקבלה התביעה, והנתבע חויב לשלם לתובע 3,118 ₪, כולל ריבית, הצמדה והוצאות מתונות בסך 3,000 ₪. התשלום היה אמור להתבצע בתוך 20 יום מיום מתן פסק הדין.