ת"פ 28042-05-19

תקציר

הנאשמת, גננת, הורשעה בתקיפת ילד שהיה תחת חסותה, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין. האירוע התרחש ביום 3.10.2018, כאשר הנאשם הרים קטין לא מילולי, ד', והושיב אותו בחוזקה במהלך ארוחת הבוקר. ד' בכה וזרק את הצלחת שלו, מה שהוביל את הנאשם לצעוק עליו ולתקוף אותו בכך שמשך בשיערו והכה אותו מספר רב של פעמים בפיו. ההרשעה התבססה על עדותה של סייעת בגן עדות, שנחשבה אמינה ואותנטית. עדות זו, יחד עם צילומי וידאו מהגן, סתרו את הסבריו הבלתי עקביים של הנאשם ותמכו בתלונה שהגישה הסייעת. בית המשפט התייחס גם להרשעה הקודמת של הנאשמת בשנת 2016 בגין תקיפת קטינים שהיו תחת חסותה. היא קיבלה אז עונש קל, שכלל מאסר על תנאי, מאסר על תנאי ופיצויים. עם זאת, העבירה הנוכחית בוצעה בתקופת המבחן. עדי אופי רבים העידו מטעם הנאשמת ותיארו את מסירותה, אהבתה והרגליה יוצאי הדופן בניהול הגן. בית המשפט הכיר בהיבטים החיוביים באישיותו של הנאשם ובתרומתו לחברה. עם זאת, היא ציינה את חומרת העבירה, את כישלון ניסיון השיקום הקודם ואת חוסר האמפתיה והחרטה שהפגין הנאשם כלפי הקורבן והוריו. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל, שירוצו כעבודות שירות, לצד הפעלת מאסר מותנה קודם של שישה חודשים (חודשיים במקביל, ארבעה חודשים במצטבר), ובסך הכל שמונה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות. בנוסף, בית המשפט הטיל שלושה חודשי מאסר על תנאי, והורה לנאשם לשלם 3,000 שקל פיצויים לקורבן. גזר הדין נועד לאזן בין חומרת העבירה, הצורך בהרתעה ונסיבותיה האישיות של הנאשמת, לרבות גילה, בריאותה ומצבה הכלכלי.