ת"פ 16446-12-09

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות על סעיפים 448(א) ו-413ה לחוק העונשין בעבירה של הצתה וחבלה במזיד ברכב, בהתאמה, ונידון ל-42 חודשי מאסר. מהראיות עולה כי הנאשם הצית את רכבה של אחותו בבוקר ה-2.6.07 בכך ששבר את חלונו, שפך בנזין והצית את הרכב, מה שהוביל לאשפוזו עקב פציעות כוויות. בקשת הנאשם לקבלת תסקיר מבחן משלים נדחתה על ידי השופט, שמצא אותה מיותרת ובמקום זאת הסתמך על התסקיר הקיים. מטעם הנאשם העידו עדי אופי, בהם ארוסתו, אחות נוספת ושייח' דתי. עם זאת, השופט נתן משקל רב יותר לאינטרס הציבורי, בהתחשב בסכנה הפוטנציאלית של העבירה ובהיעדר החרטה שהפגין הנאשם, שגם לו עבר של עבירות פליליות, לרבות אלימות. זה, בשילוב עם מאסר על תנאי תלוי ועומד, הוביל את השופט להטיל עונש חמור. השופט הכיר בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, אך ציין גם כי לנאשם לא נגרם כל עוול. גזר הדין כלל 30 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי נוספים למשך שנתיים לאחר שחרורו, עם אפשרות להארכה אם הנאשם יבצע עבירה חוזרת. השופט גם הטיל עונש מאסר על תנאי קודם, שתוצאתו מאסר כולל של 36 חודשים.