ת"צ 42185-09-12
החלטה מנהלי ירושלים
תקציר
התיק נסוב סביב השאלה האם רשות מקומית צריכה לשלם ריבית על החזרי ארנונה - שהם ארנונה שנתית - שנגבו ביתר במהלך שנת המס, כאשר הנישום משלם את החיוב בתשלומים. המבקש, שהגיש את התביעה, טוען כי אופן התשלום אינו אמור להשפיע על חובת הרשות המקומית לשלם ריבית על סכומים שנגבו יתר על המידה. מנגד, טוענת הרשות כי התשלומים הם הסדר תשלומים בלבד ואינם מהווים חובה חוקית לשלם ריבית. בית המשפט פסק לטובת המבקשת, בקובעו כי תכליתו של חוק הרשויות המקומיות היא לתמרץ הן את הנישומים והן את הרשויות להסדיר את תשלומיהם והחזריהם במועד. זאת, בין אם חיוב הארנונה משולם בתשלומים ובין אם מדובר בסכום חד פעמי. לפיכך, על הרשות לשלם ריבית על המסים הנגבים יתר על המידה, כפי שהייתה משלמת בכל תשלום חובה אחר, שכן התשלומים מוגדרים ככאלה בחוק. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי זכותה של הרשות לקבוע את סכומי ועיתוי התשלומים אינה פוטרת אותה מתשלום ריבית על תשלומי יתר. החלטה זו משלימה פסיקה קודמת בסכסוכים אחרים בין המבקש למשיב.
ת"צ 42185-09-12 עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ נ' עיריית ירושלים, מנהלי (4.5.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.