בג"צ 105/87

תקציר

פסק דין זה של בג"ץ מתייחס לעתירה שהגישה האוניברסיטה העברית בירושלים נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה. האחרון קבע כי על האוניברסיטה לשלם הטבות פנסיה לשלושה עובדים שפרשו, ששכרם כלל מספר רכיבים הקשורים להוצאות רכב, בהתאם למשכורות שקיבלו בפועל במהלך עבודתם באוניברסיטה. האוניברסיטה טענה כי בית הדין הארצי לעבודה טעה טעות משפטית מהותית וביקש להפוך את החלטתו. עם זאת, השופט אריאל קבע כי פרשנות המונח "שכר" בהסדר הפנסיוני, שהוא הסדר קיבוצי בין האוניברסיטה לעובדיה, פורשה נכונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה ככוללת את רכיבי הוצאות הרכב. תשלומים אלה, שהיו ללא תנאי ושולמו ללא דיווח, נחשבו בצדק כחלק משכר העובדים לצורכי פנסיה. עוד הדגישה השופטת את חשיבותם הגוברת של הסדרים קיבוציים ביחסי העבודה, למרות מעמדם הנחות בהשוואה להסכמים קיבוציים. באשר להתערבות בג"ץ בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה, קבע השופט אריאל כי יש להגביל אותה למקרים של טעות משפטית ולצורך בהתערבות מטעמי צדק. במקרה זה, לא נפלה טעות משפטית, ולא היה צורך בהתערבות מנקודת מבט של צדק. לבסוף, דחתה השופטת את טענת האוניברסיטה כי העובדים ויתרו על זכויותיהם בשל השיהוי בהגשת תביעתם, וציינה כי מדובר בשאלה של פרשנות ולא ניתן לטעון לפטור בעניין זה. השופט אריאל הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה והורה לאוניברסיטה לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנשיא שמגר והשופט נתניהו הסכימו עם חוות הדעת.