ה"פ 59692-12-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין שוכר דירת מגורים בבניין, לבין חברה השוכרת מחסן באותו בניין לשימוש מחסן וחניה. המבקש התלונן על הרעש המוגזם, האבק והמטרד הכללי של המשיב, והעניין הובא בפני המפקח על רישום המקרקעין, אשר הורה כי המשיב יוכל להשתמש רק במקום חניה אחד בבית המשותף ואת שאר רכביו יש להחנות בחוץ. המשיב הוגבל גם למספר מסוים של כניסות לחניון ביום. בהמשך טען המבקש כי המשיב מתעלם באופן מופגן משיקול דעתו של הממונה וממשיך לחנות באזורים בלתי מורשים ולהיכנס לחניון ללא הגבלה, והגיש בקשה לחייב קיום פסק הדין לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לאחר דיונים מקדמיים, הסכים המשיב לקיים את פסק דינו של הממונה, לרבות התיקונים שנבעו מערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. לאחר מכן הסכימו הצדדים על פסק דין חלקי המשקף הסכם זה, המשאיר את טענות המבקש לטענות חדשות של המשיב, ומשאיר את סוגיית הוצאות המשפט להכרעה. בסופו של דבר, חויב המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המבקש, בנוסף להוצאותיו של המבקש, בגין שני מקרים של אי קיום פסק דינו של הממונה, אשר הודתה בהם על ידי המשיב. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, או שייגרמו להם הפרשי ריבית והצמדה. החלטה זו התקבלה בהתחשב בהתנהלות הצדדים, החיסכון בזמן השיפוטי עקב פסק הדין המוסכם, ואמונתו בתום לב של המשיב בזכותם לחנות בשטחים פרטיים, אשר נמצאה כאינה עולה בקנה אחד עם שיקול דעתו של הממונה. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי לוד מרכז בתוך 60 יום.