ת"א 38745-06-17

תקציר

התובע טען כי מכירת זכויותיו במקרקעין נעשתה במרמה והייתה כרוכה במעשי גניבה, זיוף ומרמה שבוצעו על ידי הנתבעים. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה בגין טענות חמורות אלה, שלא נתמכו בשום ראיה. השופט מצא את עדותו של סנגורו של הנתבע אמינה, ואת גרסת התובע לאירועים אינה עקבית. זאת ועוד, מספר מסמכים, לרבות הסכם מכר, נספחיו וייפוי כוח, תמכו בטענת הנתבעים כי בוצעה עסקה לגיטימית. חתימת התובע על מסמכים אלה, אשר נחתמו לאורך תקופה, אומתה על ידי בית המשפט באמצעות השוואת חתימותיו על מסמכים אחרים. השופט ציין גם את התמהמהותו של התובע בנקיטת פעולה עם היוודע דבר המרמה הנטענת, דבר שפגע באמינותו. בנוסף, טענות התובע בדבר היעדר תמורה הופרכו בנספח להסכם המכר, עליו חתם, המאשר את קבלת התשלום. השופטת דחתה את טענות התובע בדבר צו המניעה והתמורה הנמוכה באופן בלתי ריאלי, שכן הן לא הוכחו בראיות. בסיכומו של דבר, השופט קבע כי עסקת המכר תקפה, דחה את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.