ע"ע 2664-04-17

תקציר

הערעור מתייחס לסירובה של החטיבה להערכת תארים במשרד החינוך להכיר בתואר דוקטור שקיבלה המשיבה, ד"ר נחמה יוחאי, מאוניברסיטה בחו"ל לצורך דירוג ושכר במסגרת העסקתה במגזר הציבורי. פעמיים סירבה החטיבה לאשר את שקילות הדוקטורט של המשיב, בפעם הראשונה בשנת 2009, בעקבות ראיון עם ועדת מומחים, ושוב בשנת 2010, לאחר ששקלה מחדש את עמדתה בהתאם לפסיקת בג"ץ. המשיבה ערערה על החלטת האגף לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, ובית המשפט קיבל את תביעתה. לדברי בית המשפט, החלטת האגף הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני. החטיבה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה בטענה כי בית הדין האזורי החליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של האגף. בית הדין לעבודה הדגיש את חשיבות האותנטיות בעבודה אקדמית ואת העיקרון של אמירת דברים בשם מה שהם, זכות יסוד מוסרית קודמת לשאלות של דיני זכויות יוצרים וקניין רוחני. בית המשפט עמד על תופעת הפלגיאט במוסדות אקדמיים ועל החומרה שבה היא נתפסת. בהתייחסו להחלטת האגף בעניינו של המשיב, קבע בית המשפט כי לאגף שיקול דעת לבחון ולבחון יצירה אם קיים חשד לחוסר אותנטיות, ואף נדרש לשמוע את עמדת המבקש. בית המשפט מצא כי החלטת האגף שלא להכיר בתואר הדוקטור של המשיב הייתה סבירה, שכן היצירה הכילה מספר קטעים שצוטטו ללא ייחוס למחבר, דבר המהווה גניבה ספרותית ופוגע באותנטיות שלו. בית המשפט הדגיש כי סוגיית האותנטיות נפרדת מהרמה האקדמית של העבודה ויש לבחון אותה על ידי אנשי המקצוע בתחום. לבסוף קיבל בית המשפט את הערעור, ביטל את החלטת בית הדין האזורי והחזיר על כנו את החלטת האגף שלא להעניק למשיבה תעודת שקילות לתואר דוקטור. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך של 10,000 ₪.