ת"א 9299-05-24

תקציר

הטקסט שסופק מפרט את החלטת בית המשפט בבקשות לדחיית תביעות על הסף שהוגשו על ידי Meta-Ireland ו-Meta-Inc. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שנדונו בפסק הדין. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פיטורים על הסף (פיטורים לפני משפט):** * בית המשפט חוזר על המסגרת המשפטית לדחיית תביעה על הסף, כמפורט בתקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. * עיקרון מרכזי שהודגש הוא שסמכות זו היא יוצאת דופן ויש להפעילה בזהירות. הדחייה צריכה להתרחש רק כאשר "ברור על בסיס הטענות שהועלו בכתב התביעה כי בשום פנים ואופן לא יכול התובע לקבל את הסעד המבוקש". * בית המשפט מדגיש כי צעד כה דרסטי מתאים במיוחד כאשר טענת הסף אינה דורשת בירור עובדתי והחלטה מקדמית יכולה לחסוך משאבים בכך שהיא עשויה לייתר את הצורך בחקירה עובדתית מלאה. זה עולה בקנה אחד עם מטרת העל של מניעת "שימועים חסרי תוחלת ובזבוז משאבים". * חידוש משפטי שהוזכר הוא שינוי הגישה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המאופיינות כ"פחות ליברליות" בכל הנוגע למחדלי בעלי דין. הרציונל הניתן הוא שמחיקת תביעה על פי התקנות החדשות היא פחות דרמטית מאשר בתקנות קודמות, שכן היא אינה יוצרת מטבעה תביעה חדשה בבית המשפט אלא מחזירה את התובע ל"סוף התור" וגוררת שכר טרחה נוסף. * **היעדר עילת תביעה ישירה:** * נושא מרכזי לאורך פסק הדין הוא היעדר עילת תביעה ישירה של התובעים כנגד הנתבעים. * בית המשפט מציין שוב ושוב כי בעוד התובעים מתחו ביקורת על התנהלות הנתבעים (למשל, קלות יצירת חשבונות מזויפים, אי סגירת פרופילים מזויפים), הם לא ניסחו טענה משפטית ישירה הנובעת מהתנהלות זו. * ההחלטה מצטטת תקדימים, ובפרט ע"א 558/19 בן מאיר נ' פייסבוק בע"מ*, תוך הדגשה כי הסכם "תנאי השימוש" בין מפעילי פייסבוק למשתמשים קובע פעמים רבות במפורש כי המפעילה אינה מחויבת לנקוט בצעדים נגד משתמשים ולא תהיה אחראית לתכנים המועלים על ידי משתמשים. עיקרון זה מדגיש את המגבלות החוזיות על אחריות ספקי הפלטפורמה. * **ישויות משפטיות נפרדות (Meta-Ireland לעומת Meta-Inc.):** * נקודה משפטית משמעותית שנדונה היא ההבחנה בין Meta-Ireland ל-Meta-Inc. כישויות משפטיות נפרדות. * בית המשפט מסתמך על שורה של פסיקה מבוססת, ביניהן *אנסבכר נ' פייסבוק אירלנד בע"מ*, *פונטה נ' פייסבוק בע"מ*, ובג"ץ 7322-10-18 עו"ד אקסלרוד נ' פייסבוק בע"מ*, כדי לקבוע כי בתביעה הנוגעת לשירותי פייסבוק הניתנים למשתמשים ישראלים, הגורם הרלוונטי תלוי בתקופת מתן השירות. * התאריך הקריטי שזוהה הוא 14 ביולי 2018, כאשר Meta-Inc. החליפה את מטא-אירלנד כספקית שירותי פייסבוק למשתמשים בישראל. * קביעות בית המשפט העליון ב-*LCA 7470/20 Facebook Ireland Limited v. גל* ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בעת"מ 6015-06-23 Meta Platforms Inc. v. גל* מצוטטים כדי לאשר את השינוי הזה במתן השירות ואת הנפרדות המבוססת של הישויות. * בית המשפט משווה את *ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חברת ברוקרטוב*, שם בוטל צו נגד גוגל ישראל בשל היעדר יריבות עם חברת גוגל, תוך הדגשה כי קשר עסקי, הדוק ככל שיהיה, אינו שווה זהות בין ישויות משפטיות נפרדות. * **היעדר עילת תביעה לכאורה (לשון הרע ופרטיות):** * בית המשפט מנתח בדקדקנות את טענות התובעים בדבר לשון הרע ופגיעה בפרטיות, ומוצא היעדר מהותי של עילת תביעה לכאורה. * בהסתמך על פסק דין קודם בתיק דומה, בית המשפט מדגיש את כישלונם של התובעים לעמוד בדרישות הטיעון הבסיסיות בגין לשון הרע. זה כולל: * אי ציון המילים המדויקות המהוות לשון הרע, רצוי במרכאות. * אי צירוף הפרסום המשמיץ כמסמך חיוני. * אי זיהוי ברור של "נושא הפרסום" או למי הוא הופנה. * לא מסביר כראוי *מדוע* התוכן מהווה לשון הרע או פגע בפרטיות. * אי קביעת היסוד של "פרסום לאדם אחד או יותר מלבד הקורבן". * בית המשפט מציין גם את כישלונם של התובעים לתקן ליקויים אלה מההליך הקודם. הכללת צילומי מסך, למרות שהייתה ניסיון לספק ראיות, לא הייתה מספקת כדי לבסס תיק לכאורה בהתחשב בליקויי הטיעון המתמשכים. * **האופי ה"תיאורטי" של הטענה:** * חידוש משפטי משמעותי המיושם הוא דחיית תביעה מכיוון שהיא הפכה ל"תיאורטית". * Meta-Inc. הציג תצהיר לפיו הפרופיל הרלוונטי ("ניקול") נמחק לצמיתות על ידי המשתמש ב-23 בספטמבר 2021, לפני התביעה המשפטית של התובעים. * בית המשפט קיבל תצהיר זה, ומצא אותו קביל על פי הכללים שנקבעו למסמכים זרים עם אפוסטיל. * בית המשפט קבע כי גם אם תביעת התובעים תצליח, Meta-Inc. לא יוכל לציית לשום צו הדורש ממנו להמציא מידע על הפרופיל עקב מחיקתו לצמיתות. הדבר הוביל למסקנה כי הסעד המבוקש הפך לתיאורטי, כלומר לתובעים לא היה "אינטרס ממשי" במתן הסעד, שכן הוא לא יביא לפתרון. עיקרון זה, הנתמך בתיקים כגון ע"א 490/92 הרצל שבי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ*, מצדיק דחייה משום שלעניין אין השלכה מעשית. * **קבילות ותרגום תצהירים:** * פסק הדין מבהיר את קבילותם של תצהירים שנערכו ונחתמו מחוץ לישראל, גם אם לא אושרו על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי. * הוא מאשר כי תצהירים שנחתמו בפני נוטריון זר עם חותמת אפוסטיל, בהתאם לאמנת האג, עומדים בדרישות החוק. * בית המשפט מתייחס גם לשיקול הדעת שיש לו לגבי תרגום מסמכים המוגשים בשפה זרה, ומדגיש כי תרגום אינו נדרש באופן אוטומטי, במיוחד כאשר הצד שכנגד מפגין הבנה בשפה ותוכן המסמך אינו מורכב יתר על המידה. בעיקרו של דבר, החלטת בית המשפט מדגישה מאוד את הדרישות הפרוצדורליות להגשת תביעה, את החשיבות של ביסוס עילת תביעה ישירה ואת הזהויות המשפטיות השונות של ישויות תאגידיות. דחיית התביעה של Meta-Inc. בשל האופי התיאורטי של הסעד המבוקש היא יישום בולט של עקרונות משפטיים כדי למנוע את צריכת משאבי בית המשפט בעניינים שאיבדו את הרלוונטיות המעשית שלהם.