ת"א 54368-11-21

תקציר

השופט קבע כי הדיונים בשלושה תיקים נפרדים אך חופפים במידה רבה (אונסט נ' ברק ואחרים, ליאל נ' סלקט וסלקט נ' ליאל) יאוחדו לדיון אחד. מדובר בבעל נכס (אונסט), שוכריו החוזיים (ברק והערבים) וצד שלישי (חברת ליאל) שנכנס לכאורה לנעליה של הנתבעת ברק במערכת יחסים חוזית נפרדת עם סלקט. אמנם אין חפיפה משפטית או עובדתית מלאה, אך יש מספיק דמיון בין העניינים – כולל רכוש משותף, דמויות משותפות מעורבות ועדים משותפים – כדי להצדיק את איחודם. החלטה זו מתבססת בראש ובראשונה על שיקולי יעילות מערכתית, העולים על החסרונות הפוטנציאליים, כגון דחיית בירור אחד ההליכים. למרות שההליכים בתיקי ליאל וסלקט מתקדמים יותר מאשר בעניינו של אונסט, השופטת הדגישה כי אין בכך כדי לעכב את האיחוד, מה גם שקיימת בקשה תלויה ועומדת לתיקון כתב התביעה של ליאל, מה שממילא יגרום לעיכוב מסוים. כדי לצמצם כל נזק פוטנציאלי מהאיחוד, התחייב השופט לתת הוראות בזמן לניהול ההליכים המאוחדים. כמו כן, מאחר שתביעתה המתוקנת של ליאל מציבה עילות תביעה חדשות, נעתר השופט לבקשתה של ליאל לתקן את כתב תביעתה, תוך שהוא מורה לה לפצות את סלקט בהוצאותיה. השופט גם התווה לוח זמנים להגשת כתבי טענות וראיות מתוקנים בתיקים המאוחדים.