סע"ש 28651-07-21

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, תבע הטבות תעסוקה שונות, לרבות רציפות העסקה, הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, נסיבות פיטורים, הפרשי שכר, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, דמי חגים וגמול שעות נוספות. בית הדין קבע כי אין רצף בין שתי תקופות העסקתו של התובע בשל היעדר ראיות התומכות בטענות התובע ובגרסתו המתפתחת לאירועים. לתובע נפסק סך של 1,000 ₪ בגין אי יידוע המעסיק על תנאי העסקתו, שכן הנתבעת לא הציגה כל ראיה לסתור את עדות התובע בעניין זה. באשר לנסיבות הפיטורים מצא בית הדין כי התובע לא הוכיח כי פוטר ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת. גם בקשת הנתבעת לנכות את דמי ההודעה המוקדמת נדחתה, שכן מהראיות עולה כי הנתבעת לא סברה כי ניכוי כזה היה נחוץ בעת סיום ההעסקה. בית הדין דחה את תביעת התובעת להפרשי שכר בשל היעדר הסבר וחישובים לתמיכה בטענה ובשל העלאת טענות חדשות בסיכומים שלא הוצגו בכתב התביעה. בגין הפקדות לפנסיה ופיצויים פסק בית המשפט לתובע 13,427 ₪ עבור הפקדות לפיצויים ו-14,308 ₪ עבור הפרשות לפנסיה. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,072 ₪ עבור דמי הבראה לאחר הפחתת הסכומים שכבר שולמו לתובע. תביעת התובע לפדיון ימי חופשה נדחתה בשל התיישנות ביחס לתקופת העבודה הראשונה ומאחר שבית הדין קיבל את טענת הנתבעת כי התובע כבר שולם עבור כל ימי החופשה שלו בתקופת העבודה השנייה. באשר לדמי חגים, דחה בית הדין את תביעת התובע משום שלא פירט את ימי עבודתו בחגים והציג נתונים סותרים בכתב התביעה ובסיכומים. בגין שעות נוספות פסק בית המשפט לתובע סך של 2,892 ₪ לאחר שמצא כי דוחות הנוכחות שהציגה הנתבעת הראו כי התובעת עבדה חצי שעה נוספת בכל יום וכי הנתבעת נשאה בנטל ההוכחה בעניין זה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 35,263 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪.