ע"פ 5626/19

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לקיים את גזר דינו של בית משפט קמא ואת גזר דינם של המערערים 1 ו-2, ולדחות את ערעוריהם של המערער 3 והמשיב כנגד גזר הדין. פסק דינו של בית משפט קמא בעניין החלטת הפיצוי למשיב בוטל, והחובה לפצות את המתלונן תעמוד בעינה. ערעורו של המערער 3, אשר ביקש לבחון מחדש את ממצאי העובדות וקביעות המהימנות של בית המשפט הפרוצדורלי, נדחה, שכן ערכאת הערעור הכירה ביתרונו של בית משפט קמא בקביעת ממצאים בשל התרשמותם הישירה מן העדויות. בית המשפט לא מצא חריג לכלל זה במקרה זה. גם הכרעת הדין הייתה מנומקת היטב ומבוססת בראיות, כאשר עדותה של המתלוננת אוששה על ידי עדים אחרים. התנהגותו של המערער 3, כפי שהיא נראית בצילומי מצלמות האבטחה, הצביעה על מודעותו לאונס המתרחש ועל רצונו להיכנס לחדר. חלקו באירוע, לרבות השתתפותו בחטיפת המתלוננת, הוכיח גם את מעורבותו כמבצע משותף. העונשים שהוטלו על שלושת המערערים נמצאו הולמים ובמסגרת מדיניות הענישה המקובלת, ועל כן נדחו גם הערעורים על גזר הדין. השופט א' פוגלמן והשופט א' שטיין הסכימו עם ההחלטה.