רע"א 6547/04

תקציר

במקרה זה, המבקשת נפגעה בתאונת דרכים, שגם היא נחשבת לתאונת עבודה, וכתוצאה מכך המוסד לביטוח לאומי קבע לה נכות לצמיתות בשיעור של 84%. המשיבים ביקשו להביא ראיות הסותרות קביעה זו לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות השופט י' עמית, בחן את ההיסטוריה של המקרה, וציין כיצד תאונה קלה לכאורה הובילה לנכות משמעותית. המבקש העלה תחילה תלונות שונות על התרחשות התאונה בשנת 1994 ועד שנת 1999, אך בתקופה זו לא דווח על ממצאים רפואיים משמעותיים. עם זאת, בשנת 1999 זוהה שבר בחוליה בעמוד השדרה, שהחמיר משמעותית את מצבה. בית משפט קמא החליט להתיר למשיבים להציג ראיות בשל מסמכים שייתכן שהוועדות המקוריות לא עיינו בהם והפער החריג בין התאונה לבין הידרדרות מצבו של המבקש. המבקש ערער על החלטה זו, וטען כי כל המידע הרפואי הרלוונטי כבר נשקל על ידי הוועדות וכי הקשר הסיבתי טופל בעבר. למרות הביקורת על התנהלות המשיבים, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא טעם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הכרה באופיו החריג של המקרה. בעקבות זאת לא הוצא צו להוצאות, וההחלטה התקבלה סופית ביום 12.9.04.