ה"פ 41636-12-10

תקציר

המבקשת, מושב אגודה שיתופית, ביקשה להרחיב את יישוב מגוריה ולהחכיר קרקע נוספת ממינהל מקרקעי ישראל ("המינהל") לבנייה למגורים. המושב יזם תוכנית אב להרחבה זו וביקש ליישמה על פי החלטת מועצה קודמת 1084, שאפשרה הקצאת קרקע על פי המלצות המושב בתשלום דמי חכירה מהוונים על בסיס שמאות פרטנית. עם זאת, המינהל טען כי יש להחיל החלטת מועצה חדשה 1180, המחייבת שיווק ראשוני של 10% מהמגרשים בהליך מכרזי. המושב פתח בהליך התנגדות לקביעת שווי המגרשים, שנמשך עם כניסתה לתוקף של החלטה 1180. המושב טען כי אין להחיל את החלטה 1180 רטרואקטיבית וכי יש לו זכות להשלים את הליך ההתנגדות שהחל מכוח החלטה 1084. המינהל טען כי הליך ההתנגדות שגוי וכי ההחלטה החדשה חלה באופן פרוספקטיבי ולא רטרואקטיבי. בית המשפט קבע כי המושב לא הוכיח כל זכות קנויה שנרכשה טרם חקיקת ההחלטה החדשה. נמצא כי המינהל היה רשאי לתקן את טעותו בכך שהתיר את הליך ההתנגדות וכי תחולתה של החלטה 1180 הייתה פרוספקטיבית ולא רטרואקטיבית, שכן הליך ההתנגדות היה עדיין בעיצומו בעת כניסת ההחלטה לתוקף. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם טענת המינהל כי תכליתה של החלטה 1180 הייתה לקבוע את שווי השוק האמיתי של הקרקע וכי פרשנות המושב נועדה לעקוף דרישה זו. לפיכך דחה בית המשפט את בקשת המושב והורה לו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המינהל.