סע"ש 69994-02-20

תקציר

בית הדין מצא כי לא התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין הנתבעים. התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת קיומם של יחסי עבודה, ונטל ההוכחה מוטל עליו. פסק הדין פירט את הגורמים שהובילו למסקנה זו. ראשית, יוזמתו וחריצותו של התובע בהקמת המיזם הצביעו על כך שה"עבודה" שייכת לו, ולא עבודה הנדרשת על ידי מעסיק. שנית, תביעתו של התובע לדמי תיווך בגין מציאת העסקה סתרה את טענתו ליחסי עבודה. שלישית, מהתכתבויותיו של התובע עם גורמים אחרים המעורבים במיזם עולה כי הוא ראה בהם לקוחות ופעל עבורם לצד הנתבעים. רביעית, התנהלותו של התובע, כגון חתימה על הסכם הלוואה ואי תביעת שכר בזמן אמת, הראתה כי לא ציפה שישולם לו שכר במהלך ההתקשרות. בנוסף, מעמדו של התובע כאיש עסקים, ניסיונו הרב וזכויות השכר והעבודה הגבוהות שלטענתו תמכו אף הם בהיעדר הסכם העסקה. לאור האמור, קבע בית המשפט כי אין לו סמכות לדון בטענות אחרות שהוצגו, והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים, והם יקבלו הודעה על ההחלטה בדואר.