ת"א 1040/04

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים, הגיש תביעה לפיצויים נגד הנתבעים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט מינה מומחים שקבעו את הנכות הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 14.5%. התובעת טענה כי נכותה התפקודית צריכה להיות זהה לנכות הרפואית שלה, אך הנתבעים סברו כי לא סבלה מנכות תפקודית. בית המשפט קבע כי נכותה התפקודית של התובעת נמוכה מהנכות הרפואית שלה, וקבע אותה על 2%. בית המשפט פסק גם על הפסד השתכרות עתידית של התובעת, פנסיה, עזרה לזולת והוצאות רפואיות, ופסק לה סך של 96,722 ₪. מאחר שהתובע לא היה קטין, בחר בית המשפט שלא לאמץ את החזקה כי נכות תפקודית זהה לנכות רפואית. השופטת גם פסקה פיצוי גלובלי בגין הפסד השתכרות, וקבעה אותו על 50 אלף שקל, ושקלה את הימנעותה של התובעת מלספק ראיות קונקרטיות לשכרה הפוטנציאלי. לסכום זה נוספו שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט, מה שהביא את סך הפיצוי לתובע ל-14,596 ₪. השופטת גם הוציאה פסק דין מותנה נגד הצדדים השלישיים, המחייב אותם לשפות את קרנית בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובע. כמו כן חויבו הצדדים השלישיים לשלם לקרנית הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪.