ת"א 51059-11-14

תקציר

פסק הדין מתאר את פסק הדין בתביעה שעסקה בהסכמי ממון והלוואות בין שני צדדים - התובעים, ד"ר האני אבו סמרה, אשתו בסמה ואחיו סלמאן, והנתבע, סאקלר. התובעים ביקשו לבטל מספר הסכמי הלוואה מיום 26.1.2009, 8.2.2009, 20.12.2009 ו-13.7.2011, בצירוף מסמכים נלווים לרבות שטרי משכנתא ושעבודים, בטענה כי חתימותיהם זויפו, והם מעולם לא קיבלו את ההלוואות. הם גם ביקשו לבטל משכנתא שעליה חתם סלמאן. בנוסף, תבע ד"ר אבו סמרה החזר בסך 3 מיליון ₪ בגין טיפולים רפואיים שניתנו לנאשם ולקרוביו. הנתבעת, מצידה, תבעה מהתובעים החזר כספי בגין הלוואות שניתנו להם. בית המשפט דחה את טענות התובעים, ולא מצא זיוף או תרמית בחתימה על הסכמי ההלוואה. נקבע כי התובעים היו מודעים לטיבם של המסמכים עליהם הם חותמים ואכן קיבלו את ההלוואות. פסק דינו של בית משפט השלום, שדן בתביעות מאוחדות הקשורות לתיק, נחשב לפסק דין חלוטה, המהווה מעשה של בית המשפט המונע מהתובעים להמשיך בתביעה הנוכחית. החלטה זו התבססה על עקרון השתק העילה, המונע מצדדים להתדיין בעניינים שכבר הוכרעו על ידי בית משפט מוסמך. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות התובעים, והצביע על ניצול לרעה של ההליך השיפוטי וניסיון להטריד את הנתבע. התובעים חויבו לשלם לאוצר המדינה 10,000 ₪ ביחד ולחוד כתוצאה מכך. פסק הדין סגר מנהלית את התיק הנוכחי, ושם קץ לבקשת התובעים להחזר וביטול הסכמי ההלוואה והמסמכים הנלווים.