בג"צ 483/21

תקציר

העתירה המדוברת מתנגדת למספר החלטות שניתנו על ידי בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה בנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג גרושים. התיק ארוך השנים, שהחל בשנת 2011, נוגע למספר נכסים בבעלות בני הזוג לשעבר, לרבות בית מגורים משותף. העותרת עיכבה את הליך החלוקה וכעת היא מערערת על מספר החלטות של בית הדין הרבני האזורי, שהורה על פירוק שותפות בחלק מהנכסים. ההחלטות התקבלו מבלי לקיים דיון הוכחות נוסף, שלדעת העותרת פוגע בזכויותיה הפרוצדורליות. הן היועץ המשפטי לסמכות הרבנית והן המשיב טוענים כי העתירה רצופה שיהוי וטיעונים חלקיים, שמטרתם רק להאריך את הליך חלוקת הרכוש. הם מדגישים כי לעותר זכויות בדירה אחרת ואין לו מקום מגורים. בית המשפט מסכים כי העתירה נעדרת שחר ומהווה שיהוי חריג, במיוחד בהתחשב בכך שהעותר לא מיצה את כל אפשרויות הערעור. בית הדין מסרב להתערב בהחלטות בית הדין הרבני, ומדגיש כי הליך ההתדיינות היה יסודי וטיעוני העותר נשמעו ונדחו פעמים רבות. משכך, העתירה נדחית, ולעותר ניתנת ארכה עד ליום 15.2.2015 לפנות את בית המגורים המשותף.