ערר 163/14
החלטה תכנון ובניה ירושלים
תקציר
פסק הדין דן בערעורן של שתי משפחות, שבבעלותן קרקע ויזמו תכנית השבחה בנכס. המשפחות ביקשו לחלק את הזכויות העתידיות בקרקע המשופרת בין בניהן וכלותיהן, כדי ליהנות מפטור מהיטלי השבחה. בית המשפט מצא כי העסקאות נועדו להתחמק מתשלום היטלים אלה וכי המערערים אינם זכאים לפטורים המבוקשים. זאת משום שהקרקע נרשמה בבעלות משותפת, ובהסכמי המכר התייחסו במפורש למכירת זכויות עתידיות בלבד. על פי פסקי דין קודמים, כגון פרשת נוסבאום ופרשת בר ודיבון, המערערים אינם נחשבים לבעלי הקרקע, אלא לבעלי זכויות בנייה עתידיות, שאינן מזכות אותם בפטור. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי תכלית החקיקה העומדת מאחורי הפטור היא חברתית, והיא אינה ישימה במקרה זה בו המטרה היא לעקוף את החוק. לפיכך, הערעורים נדחו, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב.
חקיקה מקושרת
ערר 163/14 ראובן טימסית ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, תכנון ובניה (19.4.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.