ע"פ 7463/14

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תוצאה של שלושה כתבי אישום מאוחדים נגד המערער במגוון עבירות, לרבות איומים, הטרדה וניסיון תקיפה. האישומים נובעים מאירועי אלימות במשפחה כלפי בת זוגו, וכן מהתנהגות מאיימת כלפי משפחתה ועורך דינה. למערער עבר של הרשעות קודמות, מתוכן שלוש בגין התנהגות מאיימת. לאחר שהודה באשמה באישום הראשון, הרשיע בית משפט השלום את המערער, תוך שהוא מתאר את עדותה של המתלוננת כקוהרנטית ואמינה, תוך אפיון גרסתו של המערער לאירועים כשקרית ומקוממת. בית המשפט הורה על בחינה מחדש של העונש, שהביאה להמלצה על הליך טיפולי. עם זאת, בשל מצבו המשפטי של המערער, שכלל מאסר על תנאי, קבע בית המשפט את התיק לטיעונים נוספים בגזר הדין. בסופו של דבר, גזר בית משפט השלום על המערער 27 חודשי מאסר בפועל, כולל מאסר על תנאי, והורה לו לשלם קנס ופיצויים למתלוננים. פסק דין זה וגזר הדין אושרו על ידי בית המשפט המחוזי, אשר דחה אף הוא את בקשת המערער לעכב את ביצוע גזר הדין עד להגשת ערעור. בית המשפט קבע כי גזר הדין סביר וכי סיכויי הצלחת הערעור קלושים, שכן החלטת בית משפט השלום הייתה מנומקת היטב ומבוססת על קביעות מהימנות. ההליך הטיפולי שיזם המערער נדון אף הוא, אך צוין כי ההליך נקטע ואינו מהווה סיבה מספקת לעיכוב העונש, במיוחד נוכח המאסר על תנאי התלוי ועומד. המערער ערער על החלטה זו לעכב את ביצוע גזר הדין, בטענה כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי הליך השיקום שלו ישובש. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי מכלול הנסיבות אינו מצדיק עיכוב נוסף, במיוחד בהתחשב באורך תקופת המאסר ובעובדה שהמערער כבר הורשע בשני מקרים נוספים. עם זאת, בית המשפט התיר למערער זמן לעבור בדיקה מקדמית בטרם התייצב למעצר, והוחלט כי גזר הדין לא יידחה מעבר לכך. עוד ציין השופט, בהערת שוליים, כי ערעורים לפי סעיף 87 לחוק העונשין הם למעשה אי-ערעור, וכי החקיקה בתחום זה טעונה תיקון.