עש"א 13296-06-15

תקציר

פסק הדין מתווה את חובת הפקדת הבטוחות בתיקי ערעור. בפסק הדין נקבע כי על פי תקנות 427 ו-428, על המערער לשאת בהוצאות המשיב. בעוד שתקנה 427 מדברת על "ערעור", אין אזכור של עירבון במקרה של ערעור שכנגד. הנוהג הרווח היה לפטור את המערערים שכנגד מהפקדת בטוחות, בהתבסס על פרשנויות של משפטנים לתקנות. עם זאת, פסק הדין מציין כי קביעה זו אינה נתמכת בפסיקה ומדגיש את סמכותו הטבועה של בית המשפט ליצור איזונים הוגנים בין בעלי הדין. מסקנתה היא כי התכלית העיקרית של חיוב המערער בהפקדת בטוחות – הבטחת הוצאותיו של המשיב במקרה של דחיית הערעור – חלה גם על המערערים שכנגד. המערערים שכנגד רשאים לדחות את ערעורם ולשאת בהוצאות המערער העיקרי. יתר על כן, פסק הדין מדגיש כי ערעור שכנגד מרחיב את היקף המחלוקת וחושף את המשיב שכנגד לסיכונים כספיים פוטנציאליים. לפיכך, יש לחייב את המערערת שכנגד להפקיד בטוחה, הגם שניתן להפחית את הסכום כך שישקף את היקפו המצומצם של הערעור שכנגד. במקרה הספציפי קבע בית המשפט כי על המערערים שכנגד להפקיד בטוחות בשיעור מופחת, במקרה זה 3,500 ₪ במקום 6,000 ₪ המבוקשים, בהתחשב בכך שהערעור שכנגד התמקד בסוגיה אחת. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 02/09/2015.