ע"א 6320/98

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין של בית המשפט העליון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. החלטת בית המשפט המחוזי הורתה למערער לפנות את ביתו ואת הקרקע בשטח שהופקע לצורכי ציבור בתוך ארבעה חודשים, בתמורה לפיצוי שיקבע בית המשפט. בית המשפט העליון דחה את הערעור. המערער טען כי הפקעת אדמתו אינה חוקית ובלתי סבירה, וכי הפיצוי המוצע אינו מספק. הוא גם השתמש בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בטענה לפגיעה בזכות הקניין שלו. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בקובעו כי ההפקעה לא הייתה בלתי מידתית וכי האינטרס הציבורי בסלילת הכביש גובר על האינטרס של המערער להגן על קניינו. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר קיומה של דרך חלופית, וכן את בקשתו לדחות את הפינוי. בפסק הדין הודגש כי ההליך לפי סעיף 8 לפקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור) אינו המסגרת המתאימה להתקפה ישירה על ההפקעה, וכי יש להפנות את טענות המערערת לערכאות המוסמכות. פסק הדין ניתן על ידי השופט מ' אילן והוסכם על ידי הנשיא א' ברק והשופט י' אנגלרד.