ת"א 41927-04-16

תקציר

בית המשפט פוסק לטובת התובע בפרשת גולן נ' קלרה. השאלה המרכזית היא האם קלרה חתמה על שלושה שיקים כערבות אישית לפירעונם או רק לצורכי אישור. לאחר בחינת הראיות שהוצגו, השופט מוצא את גרסתו של גולן לאירועים אמינה יותר. בעדותה של קלרה נמצאו סתירות באשר לנסיבות חתימתה על השיקים, דבר המחליש את גרסתה לאירועים. יתר על כן, מאחר שקלרה הייתה אחראית על פיקדונות בנקאיים וחלפנות צ'קים, חתימתה על הצ'קים, בשילוב היכרותה עם המערכת הבנקאית, מרמזת על כוונה להבטיח את פירעונם. גרסתו של גולן לאירועים הייתה עקבית וקוהרנטית, ואילו הסבריה של קלרה לא עלו בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר. השופט לוקח בחשבון גם את היחסים והדינמיקה בתוך החברה ומוצא כי עמדתה וקשריה של קלרה הופכים את גרסתה הספציפית והמפורטת של גולן לסבירה יותר. טענת התובע מתבססת על סעיף 56 לפקודת השטרות, הקובע כי חתימה על שטר הופכת את החותם לנושא כלפי מחזיק ראוי. הנתבעת לא הצליחה להוכיח את הגנתה כי חתימתה הייתה לאישור בלבד. השופט מציין כי ניתן להצדיק את תביעת התובע גם לפי סעיף 57 לאותה פקודה או חוק הערבות. לפיכך חויבה קלרה לשלם לתובע סך של 77,460 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז הגשת הבקשה. בנוסף, היא אחראית להוצאות המשפט של התובע ולשכר טרחת עורך הדין בסך 15,000 ₪.