ת"א 15670-02-23

תקציר

בפסק הדין בעניין הדרישה מחברה לספק ערבות להבטחת הוצאות בהליכים משפטיים, בית המשפט שב ומאשר את הנורמה לפיה חברות חייבות בדרך כלל להפקיד ערבות כזו, אלא אם כן הן יכולות להוכיח באופן משכנע איתנות פיננסית או נסיבות משמעותיות אחרות המצדיקות פטור. דרישה זו נעוצה בחשש כי הנתבע הזוכה יוכל לקבל החזר הוצאות משפטיות מחברה תובעת, אשר אחרת עלולה לנצל את אישיותה המשפטית הנפרדת כדי להתחמק מאחריות. במקרה הספציפי דנן, המשיבות – החברות התובעות – לא סיפקו תיעוד פיננסי מספק להוכחת איתנותן הפיננסית באופן משכנע. הם הגישו תצהיר שבו טענו כי ניהלו נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים, כולל מניות בשווי של 40 מיליון דולר. עם זאת, בית המשפט סבר כי אין די בכך, שכן ניהול הנכסים אינו שווה ערך לבעלות או לעומק פיננסי, ולא הובאו ראיות תומכות או תיקוף חיצוני. בית המשפט הדגיש כי הנטל מוטל במידה רבה על החברה התובעת להראות מדוע יש לפטור אותה מנורמה של מתן ערבות, ועצם החזקת נכסים גדולים ללא ראייה פיננסית מקיפה אינה עומדת בנטל זה. בעוד שהמשיבים טענו כי פעולותיהם נועדו לקדם ממשל תאגידי תקין, וכי הטלת הבטחת הוצאות תרתיע את בעלי המניות משמירה על האינטרסים שלהם, בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות כעילה לפטור. יתר על כן, טענות אלה נתפסו כחלק מאסטרטגיית ההתדיינות המשפטית המתמשכת ולא כנסיבות עובדתיות המצדיקות יחס מיוחד. בהתאם לכך, הורה בית המשפט למשיבים להפקיד ערבות מידתית בסך 90,000 ₪ לכל הליך על מנת להבטיח דיון הוגן בטענותיהם, תוך התחשבות במורכבות ובתרומה ההדדית להיקף ההליכים בין הצדדים, תוך פסיקת הוצאות בסך 5,000 ₪ למבקשים בשל דמיון במסמכים שהוגשו בהליכים קשורים. לפיכך, פסק הדין מדגיש את חשיבות השקיפות בגילוי הכספי והיצמדות לנורמות פרוצדורליות, אלא אם כן ניתנת הצדקה משכנעת לפטור.