ת"א 26324-11-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תאונתו של התובע בה הייתה מעורבת אבן מוגבהת על המדרכה סמוך לרחוב הסוללים בתל אביב, מחוץ לבית מספר 10, אשר גרמה לו ליפול ולשבור את קרסולו. התובע תבע את העירייה בגין רשלנות באי הסרת המפגע, בהתאם לסעיף 235 לפקודת העיריות, המחייב את הרשויות המקומיות למנוע ולהסיר מכשולים ברחובות. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי העירייה אכן התרשלה ביצירת סיכון מיותר בכך שלא פינתה את האבן. יתר על כן, רשלנותו של התובע עצמו תרמה במידה מסוימת לתאונה, שכן הוא לא הבחין באבן בעת שדרך על המדרכה. בית המשפט העריך את הרשלנות התורמת של התובע ב-30%. הנכות הרפואית נקבעה על ידי שני הצדדים על 5%, והנכות התפקודית נקבעה אף היא על 5% בשל הצורך של התובע בניידות בעבודתו, מה שגרם לכאבים ומגבלות מסוימות ברגלו. בית הדין פסק לתובע 30,000 ₪ בגין כאב וסבל, 43,176 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר במהלך היעדרותו מהעבודה ו-135,000 ₪ בגין אובדן פוטנציאל השתכרות עתידי. בנוסף, נפסקו לתובע 10,000 ₪ עבור סיוע מאחרים בעבר ובעתיד, ו-7,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. לאחר החלת הפחתת הרשלנות התורמת בשיעור של 30% והפחתת דמי הפגיעה ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, הסכום הסופי הכולל שנפסק לתובע עמד על 125,416 ₪. כמו כן חויבה העירייה לשלם לתובע את הוצאות המשפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט כלליות והוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעם התובע. פסק הדין מחייב את העירייה הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, עם אפשרות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.