עת"מ 1630/09

תקציר

רישיון ישיבת הקבע של העותר, תושב מזרח ירושלים, פקע על ידי המשיב, שר הפנים, בשל שהותו הממושכת מחוץ לישראל. העותר התגורר בארה"ב במשך 27 שנים, שם עבד, התחתן והביא ילדים לעולם, ולבסוף קיבל אזרחות אמריקאית. פקיעת רישיון ישיבת הקבע של העותר נקבעה כחוקית, שכן היא עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנושא, והעותר לא סיפק כל עילה לחריגה. זאת ועוד, העתירה להשבת ההיתר נדחתה, שכן העותר לא הציג נימוק מספיק לשר הפנים כדי להצדיק את החזרת רישיון ישיבת הקבע שלו, במיוחד לאור העובדה שקשריו עם ארה"ב נותרו חזקים. היעדרותו הממושכת של העותר מישראל, אזרחותו האמריקאית והיעדר קשריו המשכנעים לישראל תרמו כולם להחלטה זו. השופט הכיר בכך שעניינו של העותר מציג מצב ייחודי בשל היותו יליד ישראל תושב מזרח ירושלים, אך סבר כי אין די בכך לבדו כדי להצדיק את החזרת רישיונו. עוד הזכיר השופט כי טענת העותר כי נאמר לו כי רישיונו יוחזר לו אם ישהה בישראל שנתיים נעדרת ראיות ולא ניתן להתחשב בה. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והחלטת המשיב שלא להשיב את רישיון ישיבת הקבע התקבלה.