ת"פ 44299-12-22

תקציר

הנאשם, א.ז., הורשע בגניבה והיזק לרכוש במזיד על סמך הודאתם בכתב האישום המתוקן. האירועים התרחשו בחנות בבאר שבע, שם עבד הנאשם עם הקורבנות, כרמלה ביבזס ויסמין בני. הנאשם פרץ באמצעות מברג לתא השייך לאלמוני ופגע ברכוש במכוון. בהזדמנות אחרת גנב הנאשם 900 ₪ מתיקה של יסמין, שאוחסן בארון בחנות. בנוסף, גנב הנאשם פריטים שונים מהחנות במשך תקופה של שלושה חודשים. שירות המבחן המליץ על עונש שיקומי, הכולל צו מבחן וצו עבודות שירות ל-260 שעות, וכן המליץ שלא להרשיע את הנאשם כדי שלא לפגוע בסיכוייו בעתיד. התובע טען להחמרת הענישה, תוך שימת דגש על הפגיעה בזכויות הפרט ובערכים החברתיים הנובעת מעבירות אלה. לאחר ששקל את הטענות, החליט השופט שלא לבטל את ההרשעה, תוך הדגשת חשיבות ההרתעה בעבירות רכוש. השופט קבע טווח ענישה אחד לשתי העבירות והכיר בנזק הנמוך יחסית שנגרם במקרה זה. השופט הפנה מקרים דומים להנחיה וקבע את העונש ההולם בטווח המאסר המותנה לתשעה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות. בהתחשב בהיעדר עברו הפלילי של הנאשם, מאמצי השיקום שלו והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, גזר השופט על הנאשם 260 שעות עבודות שירות, צו מבחן לשנה וקנסות כספיים, בהם קנס בסך 8,000 ₪ ופיצוי בסך 2,000 ₪ שישולם למתלונן. השופטת הדגישה את המשמעות של אי הפרעה להעסקתם של הנאשמים ואת ההשפעה החיובית של שיקומם. עם זאת, השופט הזהיר כי מי שמבצע פשעים כאלה צריך לצפות להשלכות כספיות חמורות. כמו כן נגזרו על הנאשמים מאסר על תנאי של עד 5 חודשים, המותנה בהתנהגותם הטובה ובעמידה בתנאי צו המבחן. פסק הדין של השופט נועד לאזן בין שיקום להרתעה תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של המקרה.