סע"ש 40058-09-13

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, שהגישה בקשה לעבוד כקופאית בסופרמרקט של הנתבעת אך נדחתה לאחר שחשפה כי היא בחודש השישי להריונה. מדובר באפליה על רקע הריון, האסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עדותה של התובעת בנקודה זו נתמכה בראיות מהימנות – תמליל שיחת טלפון שקיימה עם הקופאית הראשית של המרכול – והנתבעת בחרה שלא להציג כל ראיה ממשית לסתור אותה. בית המשפט מצא את גרסתה של התובעת כנה ומדויקת באופן כללי, למרות כמה סתירות קלות בין תלונתה הראשונית לבין תצהירה. טענות הנתבעת כי רק מנהל הסניף מוסמך להעסיק עובדים חדשים וכי הקופאית הראשית חרגה מנוהל זה נדחו. הראיות הראו כי הקופאית הראשית ערכה את "ראיון העבודה" הטלפוני בעצמה והיה סביר שהתובעת תניח שהיא פועלת במסגרת סמכותה. זאת ועוד, טענת הנתבעת כי התובעת כלל לא עברה את ראיון העבודה הנדרש לא נתמכה בראיות כלשהן. בית המשפט דחה גם את תביעתה שכנגד של הנתבעת, אשר טענה ללשון הרע ועדות שקר מצד התובעת. בית המשפט ראה בכך ניסיון להלך אימים על התובע ובזבוז משאבים שיפוטיים, שכן האמירות המדוברות נאמרו במסגרת הליכים משפטיים ולכן נהנו מחסינות מוחלטת מפני תביעות לשון הרע. גם התביעה שכנגד הייתה מחוץ לסמכותו של בית המשפט, שכן עניינה עוולת לשון הרע לפי פקודת הנזיקין, שאינה בסמכותו המהותית של בית הדין לעבודה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין בסך 18,000 ₪.