ת"א 209/93

תקציר

התובע, אב לשלושה ילדים והיה נשוי, תבע פיצויים מהנתבע בגין פציעות שנגרמו לו בתאונת דרכים. הנתבע הודה בחבות והנושא היחיד היה היקף הנזקים. התובע ביקש פיצוי בגין נזק לא ממוני, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות בעבר ובעתיד לסיוע לצד ג' והוצאות רפואיות. בית המשפט פסק לתובעת פיצויים לא ממוניים על בסיס נכות לצמיתות בשיעור של 10%, מופחתים לגילה, בתוספת ריבית. בגין הוצאות רפואיות בעבר, פסק בית המשפט את מלוא הסכום הנתבע, למעט הוצאות הקשורות לפסיכולוגיה, בתוספת ריבית. כמו כן, פסק בית המשפט הוצאות סיוע לצד ג' בעבר בסך 3,000 ש"ח בגין שכירת עוזרות בית ושמרטפים, ו-576 ש"ח בגין בייביסיטר, שתיהן בתוספת ריבית. בית המשפט פסק הפסדי שכר בעבר בסך 700 ₪, והפסדי השתכרות עתידיים בסך 55,000 ₪. בנוסף, פסק בית המשפט הוצאות סיוע עתידיות לצד ג' בסך 8,000 ₪. הנתבע חויב לשלם לתובע את הוצאות המשפט, לרבות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13%, וכל תשלום תדיר שיבוצע לתובע בתוספת ריבית, יקוזז מסכום הפיצוי. הסכום הכולל שנפסק לתובע היה אמור להיות משולם בהיעדרם של שני הצדדים.